דעה: מלחמה באמצעות מלאכותי – המעבר השקט של תעשיית הטכנולוגיה לשדה הקרב

הויכוח על נשק אוטונומי, מדיניות אבטחת טכנולוגיה ואתיקה של מלאכות שכליות בצבא ממשיך, אך בימים האחרונים התרחשו תפתחות גדולות. מנהיגים מ-OpenAI, DeepSeek, ואפילו מייסד Spotify הכריזו על הסכמים חדשים לשיתוף פעולה עם ממשלות בנושאי טכנולוגיות הגנה ו-AI אסטרטגי

המתחים סביב שימוש במלאכת שכלית במלחמה התחממו בימים האחרונים. בחודש זה, מספר חברות טכנולוגיה הכריזו על שותפויות אסטרטגיות חדשות עם ממשלות לפיתוח פרויקטים בתחום ההגנה. וכמו בהרבה דברים אחרים בתחום ה-AI, היה שינוי חפוז בחודשים האחרונים בגישה לפיתוח נשק וציוד צבאי באמצעות מלאכת שכלית.

לפני מספר ימים בלבד, הודיעו OpenAI וממשלת ארה"ב על עסקה בשווי 200 מיליון דולר לפיתוח כלים מבוססי מלאכות אינטיליגנציה מלאכותית להגנה. הפרטים נותרים חסרים, ובינתיים המנהיגים מדגישים "פעולות מנהליות" כיישום העיקרי.

במקביל, המיזם השוודי ומייסד Spotify, דניאל אק, תמך בחברה הגרמנית Helsing על ידי הובלת סבב השקעות בשווי 600 מיליון אירו. Helsing, שבמקור התמקדה בטכנולוגיה של תוכנה, מפנה את דרכה כעת לפיתוח רחפנים, צוללות ומטוסים.

רויטרס חשפה לאחרונה כי DeepSeek מסייעת למבצעים הצבאיים והמודיעיניים של סין. פקיד בכיר בממשלת ארה"ב אמר שחברת האיי.איי הצעירה עוזרת להתמודד עם האתגרים של מלחמת המסחר בין ארה"ב לסין, וכי המודל המקורי שלה מסייע לממשלת סין בפעולות המעקב שלה.

ענקיות הטכנולוגיה משתפות פעולה עם ממשלות בדרכים שאנחנו לא רגילים לראות — לפחות לא בצורה כה פומבית — והן מתערבות בפעילויות שבדרך כלל לא היו חלק מתפקידן, כמו מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה שהצטרפו למילואים של הצבא האמריקאי.

צוות 201 של הצבא: הקורפוס לחדשנות מנהלית הוא מאמץ לגייס בכירים מתחום הטכנולוגיה לשירות חלקי במילואים של הצבא, כיועצים בכירים שיסייעו להנחות פתרונות טכנולוגיים מהירים וניתנים להרחבה למשברים מורכבים. ⤵️ https://t.co/95LjcCmbYe

— U.S. Army Reserve (@USArmyReserve) 24 ביוני, 2025

מה קורה?

שינוי בדיבור

חברות הטכנולוגיה עברו מ"אנחנו לעולם לא נשתמש בAI למטרות צבאיות" ל"אולי נמחק בשקט את הסעיף הזה מהמדיניות שלנו" ואז ל"חדשות מעולות, אנחנו עכשיו בונות נשקים מופעלים בAI עבור הממשלה!"

לפחות, זה מה שנראה למתבונן המקצועי.

לא מזמן, גיגנטיות האינטיליגנציה המלאכותית היו גאות להכריז שהן לעולם לא יתמכו ביישומים צבאיים, אך משהו השתנה. גוגל היא דוגמה מעולה לכך.

ב-2017, המחלקה להגנה של ארצות הברית השיקה את פרויקט Maven, הצוות החוצי-תפקידי למלחמה אלגוריתמית, מיזם לשילוב האינטיליגנציה המלאכותית בפעולות צבאיות. גוגל השתתפה בהתחלה, אך מחאות פנימיות – שהונעו מתוך חששות של העובדים לגבי אתיקה – גרמו לחברה להסיח את דעתה זמנית.

בשנה שעברה, התעורר דחף נוסף לפעילות צבאית, וכמעט 200 עובדים ב-Google DeepMind דחפו את החברה להפסיק את החוזים הצבאיים.

"כל מעורבות עם צבא והכנת נשק משפיעה על מעמדנו כמנהיגות בתחום AI האתי והאחראי, ומתנגדת להצהרת המשימה שלנו ולעקרונות AI שכתבנו", כתבו העובדים המודאגים.

הפעם, התגובה של Google הייתה להמתין ולעדכן בשקט את הכללים האתיים שלה למלאכות הבינה המלאכותית על ידי הסרת החלק שבו הם אמרו שלעולם לא יפתחו טכנולוגיה של בינה מלאכותית שיכולה לגרום לנזק. דמיס חסאביס, ראש תחום הבינה המלאכותית של Google, הסביר שהם פשוט מתאימים עצמם לשינויים שמתרחשים בעולם.

אף שמקרהו של Google ממחיש את היחסים המשתנים בין בינה מלאכותית לשימושים צבאיים, זו רק דוגמה אחת למהפך תעשייתי רחב יותר לכיוון שירות מטרות ההגנה.

הבינה המלאכותית משנה את תחום ההגנה והצבא

השיקה של פרויקט מייבן, או כפי שיש שיכנו אותו, "כאשר ממשלת ארה"ב הבינה שדגמים גדולים של שפה יכולים להיות שימושיים באופן חריג במלחמה", חשפה אחת מהסיבות שלמה ממשלת ארה"ב מתעניינת בAI.

ייכולת מערכות ה-AI לעבד כמות מסיבית של מידע, לזהות אובייקטים בשדה הקרב, ולנתח תמונות, הן במיוחד מרשימות בתחום ההגנה.

ניתוחים משופרים, מעבר ליכולת האנושית

מאז 2022, גם אוקראינה ורוסיה משלבות מערכות AI במבצעיהן הצבאיות.

ממשלת אוקראינה שותפה עם חברות טכנולוגיה והפקידה מספר אסטרטגיות כדי לנצל למרבה את מודלי השפה הגדולים. לאחרונה היא עיבדה 2 מיליון שעות של צילומים מהקרב—שוויים ל-228 שנות וידאו—כדי לאמן מודלים של AI לתהליכים צבאיים. כמה בני אדם היו צריכים לנתח כמות כזו של מידע?

"זה מזון למלאכותי: אם אתה רוצה ללמד את המלאכותי, אתה נותן לו 2 מיליון שעות (של וידאו), זה יהפוך למשהו על-טבעי," הסביר יוסד המערכת הדיגיטלית ללא מטרות רווח OCHI, אולכסנדר דמיטריב. הצילומים יכולים לשפר את ביצועי הנשק ולעזור בשיפור הטקטיקות הלחימה.

מערכת מלאכותית נוספת, Avengers, היא הפלטפורמה המונעת-מלאכותית שפותחה על ידי מרכז החדשנות של משרד ההגנה של אוקראינה, שמעבדת וידאו בזמן אמת ממל"טים ומזהה עד ל-12,000 יחידות אויב שבועית.

רחפנים: נכס חם בשדה הקרב

דרונים בשדה הקרב – שלא נדיר מתייחסים אליהם כ"מכונות הריגה" – הם כיום בין הטכנולוגיות המוערכות ביותר במלחמה המודרנית, בשל אוטונומייתן, דיוקן ועלותן הנמוכה. רובוטים אלו מאפשרים לאומות הנלחמות לבצע פגיעות משמעותיות ללא סיכון לטייסים אנושיים, ובשבריר מההוצאה המסורתית.

עד מאי השנה, רוסיה הפקידה למעלה מ-3,000 דרונים מסוג Veter kamikaze באוקראינה. מערכות אלו מסוגלות לזהות מטרות ולבצע התקפות באופן אוטונומי.

לפני ימים ספורים בלבד, השגרו חיילים אוקראיניים את הרחפן Gogol-M, "אמה" של רחפנים, שיכולה לטוס עד ל-300 קילומטרים, להכיל רחפנים אחרים, להשאיר מערכות רדאר מאחור על ידי טיסה בגובהים נמוכים, ולסרוק את הקרקע מתחתה כדי לאתר ולתקוף כוחות אויב.

לפי The Guardian, כל התקפה באמצעות הרחפן החזק הזה עולה בערך $10,000, בעוד שמערכת טילים המשתמשת בטכנולוגיה מעט ישנה יותר הייתה עולה בין $3 מיליון ל-$5 מיליון.

הסטארט-אפ החדשני Theseus הצליח לגייס במהירות 4.3 מיליון דולר לאחר שהמייסדים הצעירים שלו שיתפו פוסט בפלטפורמת המדיה החברתית X בשנה שעברה, ואמרו שהם בנו רחפן בפחות מ-500 דולר שיכול לעוף ללא אות GPS.

עיצבנו, הדפסנו ב-3D ובנינו רחפן בפחות מ-500$ שמחשב את קואורדינטות ה-GPS ללא אות, באמצעות מצלמה + גוגל מפות

בתוך 24 שעות pic.twitter.com/8P2QoQMNbW

— איאן לאפי (@ilaffey2) 18 בפברואר, 2024

אף שטכנולוגיית הרחפנים עדיין לא מדויקת כפי שחלק מהמפתחים מקווים – במיוחד כאשר היא מושפעת מתנאי מזג אוויר שמפחיתים את ה"ראות" שלה – היא הראתה פוטנציאל גדול בתחום.

הסכמה גלובלית שקשה להגיע אליה

לא רק מדינות שנמצאות במלחמה או הכוחות הגדולים בעולם מפתחים טכנולוגיות חדשות מונעות באינטיליגנציה מלאכותית למערך ההגנה. רבות המדינות משלבות את האינטיליגנציה המלאכותית במאמציהן בתחום האבטחה הסייברנטית ובפיתוח נשק אוטונומי שנים רבות. זה לא רק תופעה של שנת 2025.

מאז 2014, האומות המאוחדות מנסות להגיע להסכמה על מסגרות רגולטוריות עם מספר מדינות, אך ללא הצלחה.

מעל ל-90 מדינות נפגשו לאחרונה באספליה הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק כדי לדון בעתיד של נשק אוטונומי בשליטת מלאכון וברגולציות שלו. הן לא הגיעו להסכמה, והאספליה הכללית עברה רק ציווי שאינו מחייב משנת 2023, שמזהיר על הצורך להתמודד עם מערכות נשק אוטונומיות קטלניות (LAWS).

הויכוח הגדול כעת הוא בנוגע להאם ליישם מסגרת גלובלית או לא. מספר רב של מדינות מסכימות עם הצורך בהנחיות גלובליות חדשות שיכולות להגביל חברות AI פרטיות ואומות. מדינות אחרות, כמו ארצות הברית, סין, רוסיה והודו, מעדיפות לשמר את החוקים הבינלאומיים הנוכחיים וליצור, באופן עצמאי, חוקים חדשים לכל אומה לפי צרכיהם המקומיים – או האינטרסים שלהם. ורק עכשיו היינו עדים לכמה יכול להיות מבולגן התהליך של יצירת תקנות AI חדשות, אפילו ברמה המדינית, בקליפורניה.

חברות הטכנולוגיה מעורבות יותר ויותר

אקטיביסטים כמו לורה נולן מ-Stop Killer Robots מודאגים מהיעדר אמצעי בטחון ומסגרות משפטיות שמשליטות בהתקדמות חברות הטכנולוגיה בפיתוח נשק אוטונומי ותוכנות AI לצבא.

"לא אנו בדרך כלל מאמינים לתעשיות להתנהל לפי הסדרים עצמיים… אין שום סיבה שחברות הגנה או טכנולוגיה יהיו יותר ראויות לאמון," אמרה נולן לרויטרס.

בשנת 2024, מחקרים הגילו שמוסדות סיניים השתמשו בדגם השפה הגדולה הפתוח למקור של מטה, למה למטרות צבאיות. הפנטגון הגיע להסכם עם Scale AI לפתוח את Thunderforge – פרויקט AI למודרניזציה של הקבלת החלטות צבאיות. וOpenAI שותפה עם חוזה צבאי Anduril- שותף בהגנה של הצבא האמריקאי, הממשלה הבריטית, אוקראינה ואוסטרליה.

סטארט-אפים בתחום ההגנה גם התרחבו באירופה, מרוויחים קרקע לא רק בפיתוח טכנולוגיות ופרויקטים חדשים, אלא גם במשיכת כישרונות בכירים.

פיתוח מורכב

פקטור אחר הקשור באופן קרוב למעורבות של חברות הטכנולוגיה באסטרטגיות ההגנה הלאומיות הוא הלאומיות. יותר ויותר מתכנתים ומומחים לבינה מלאכותית בוחרים לעבוד על פרויקטים שמסודרים עם האידאולוגיה והשורשים התרבותיים שלהם, מאשר לרדוף אחרי משכורות גבוהות יותר. ישנם אפילו כאלה שסירבו להצעות עבודה בארצות הברית שהציעו שכר כפול – כמו ב-Google או ב-OpenAI – כדי להצטרף למיזמים אירופאיים, כמו Helsing לדוגמה.

חוטים של פוליטיקה, טכנולוגיה, לאומיות וקרבות אידיאולוגיים משתלבים יותר ויותר – ולעיתים מניחים בצד שיקולים של אתיקה, מוסר והומניזם.

התפתחויות האחרונות מבהירות כי ענקיות הטכנולוגיה משחקות תפקיד עצום במאמצים הצבאיים והלאומיים ברחבי העולם. הפיתוח של נשק אוטונומי וטכנולוגיות מלחמה מתקדם בקצב מהיר מאוד, בעוד שהמאמצים של האומות המאוחדות להקמת הסכמים וחוקים בינלאומיים לעתיד האנושות נראים ככל הנראה כמוזעזעים יותר ויותר.

ללא הסכמים בינלאומיים – ועם חברות טכנולוגיה שאחריהן ממשלות עם שאיפה לפתח את הנשקים החזקים ביותר בעולם באמצעות AI – מה העתיד מחזיק לאנושות בשנים הבאות?